הגעתי למבוא של סדנת המאסטרים עם המון סקפטיות. בדקות הראשונות הבנתי שיש פה קסם שאין בשום מקום אחר. בכמה דקות הצליח אביב לתת לי ריפוי שלא קיבלתי בשנים של טיפולים.
די מהר הרגשתי חיבור עמוק לקבוצה שמקיפה אותי, ומבלי שהתאמצתי פתאום היה בסדר להרגיש את הכל, להסתכל למישהו בעיניים ולבכות מכל הלב, ואז לצחוק כמה דקות אחרי זה, לצעוק, לכעוס, לדבר באותנטיות ולקבל חיבוק אמיתי חם ואוהב.
בסוף הערב קיבלתי מאביב מתנה, מיני פסיכודרמה, ששינתה לי את החיים.

מיותר לציין שנרשמתי לסדנה כמשתתפת ובמשך כל הסדנה ראיתי איך הקסמים האלה מתהווים אל מול עיניי למציאות חיים בריאה ומאושרת יותר שלי ושל כל חברי הקבוצה, שעברה איתי את התהליך. איך כל תנועה שלנו תחת הנחיתו המדויקת של אביב בסדנה מקבלת ביטוי במציאות של חיינו. ולא היה לי דרך אחרת להסביר את זה מאשר "קסם". אבל אני לא מאמינה בקסמים… ולכן בעיקר הבנתי שיש פה בנאדם שהצליח לזהות מה המתנה שלו לעולם (המתנה שהוא, שאנחנו בשפתו...) ומאז לומד ופועל כדי לתת אותה.

אז האם אני יודעת לעשות עכשיו את הקסמים של אביב? לא.
אבל בזכות הקורס הבנתי מה המתנה שאני ואיך לבנות מאגר של קסמים משלי.