ניוזלטר ומאמרים

שלושים שנה לאחור בקסבה של חברון. חייל צעיר בחטיבה 35 (עם החצאית...) אחרי אימון מתקדם, שרוע על הכביש ומשחק אותה משותק ופצוע ראש. מי שמכיר אותי יודע שאני שחקן טוב. לא מפתיע שהייתי ברירת המחדל ונבחרתי לתפקיד בתדריך. הבאתי את ההופעה של החיים, תרתי משמע. מולי המון משולהב ובראשם מישהו עם חולצה סגולה שצועק איטבח אליהוד, מיידה אבנים במשקל ממוצע של קילו כל אחת ומתקרב אלי במהירות שמרגישה כמו מהירות האור. חולצה סגולה אוטוטו לידי והלב שלי דופק במהירות שיא. האביב שנשכב והאביב שיקום מאחורי