שלושים שנה לאחור בקסבה של חברון. חייל צעיר בחטיבה 35 (עם החצאית...) אחרי אימון מתקדם, שרוע על הכביש ומשחק אותה משותק ופצוע ראש. מי שמכיר אותי יודע שאני שחקן טוב. לא מפתיע שהייתי ברירת המחדל ונבחרתי לתפקיד בתדריך. הבאתי את ההופעה של החיים, תרתי משמע. מולי המון משולהב ובראשם מישהו עם חולצה סגולה שצועק איטבח אליהוד, מיידה אבנים במשקל ממוצע של קילו כל אחת ומתקרב אלי במהירות שמרגישה כמו מהירות האור. חולצה סגולה אוטוטו לידי והלב שלי דופק במהירות שיא.
האביב שנשכב והאביב שיקום
מאחורי, מחלקה 3. גיא, המ"מ שלי בראש. עין אחת על חולצה סגולה ומיידי האבנים והבקת"בים, והשנייה בקשר רציף עם גיא. מה שלא קורה, אני יודע שאני בטוח כי אנחנו אחד. אש, עשן ועשרות אבנים על הכביש סביבי ואני אומר תודה לאל על מה שלא פוגע בי. כל חלקיק שניה מרגיש כמו נצח. שואל את עצמי איך הגעתי לכאן ולא זוכר שום דבר ממטרות המבצע, שאותם הפנמתי רק לפני שעה. כל מה שאני רואה כרגע, זה את הבלוקים שניזרקים מהגגות על המחלקה שלי, כשאנחנו בתנועה ודילוגים ברחובות חברון. וכל מה שאני יודע כרגע, זה שהאביב שיקום מהכביש, לא יהיה אותו האביב שנשכב עליו.
קדימה הסתער!!!
ואז זה קורה. בלי שום הכנה מוקדמת אני שומע את ה "קדימה הסתער" של גיא. המחלקה שלי מסתערת אל תוך ההמון, עשרה הרי אדם מהמסייעת, שעל קיומם בשטח נזכרתי רק באותה שניה, יוצאים ממחילות הקסבה וביחד מבצעים השתלטות על המרחב וההמון. באותה שניה כל הכוחות חוזרים אלי וכאלה שלא הכרתי, נכנסים לי לגוף. מזדקף ורץ 20 מטר לכיוון אחד. לחולצה סגולה.
שלושים שנה קדימה ושלשום הקפצתי את הצעירה שלי לנקודת כינוס של הפלוגה באזור המרכז (משם התמונה). אופל כרגע בבסיס, מגויסת כבר שלושה שבועות. אתמול בערב אני מקבל טלפון מהבכורה. אוהב, אופל ואמא על הקו ויש לאופל אתגר שלא אפרט כאן.
שיחת מוטיבציה - חסד וכבורה
מה קרה אופלי?! היא מספרת לי... אני מקשיב, נושם עמוק, מתרכז... ועובר למוד אבא חסד וגבורה, הכי מיטיב שיש. נזכר באותו רגע לפני 30 שנה כשאני שוכב על הכביש ונכנס לשיחת מוטיבציה שתעביר כוחות ותכנס לה ישר ללב. משתף בסיפור דומה שעברתי בגיבוש כשהייתי בערך בגיל שלה. אין לי שמץ של מושג אם הצליחה להקשיב למה שאמרתי. בודק דופק... היא הקשיבה ומרגישה קצת יותר טוב.
אופל. אשת חיל שלי, בימים האלה מתפתחת בך ובכל כך הרבה נערים ונערות בארץ, דמות סמכות פנימית מיטיבה, כפי שקרה לאבא לפני 30 שנה. אני איתך בלב, לנצח, תמיד!
למה אני משתף את זה?
1. "עת מלחמה ועת שלום"
זו התקומה שלנו. תמכו בכל מי שעושה כרגע עבודת קודש במערך הלחימה ובהשבת הבטחון לחיינו, בכל המעגלים החל מהקרוב ביותר אליכם. אלה בני ובנות העם שלנו, אלה החברים, המשפחה, ההורים, האחיות, האחים, הבנות, הבנים שלנו ודם מדמנו שנלחמים כעת עבורנו. בשעה זו כל חייל משתדל לעשות ולתת את הכי טוב שלו למיטב ידיעתו והכשרתו, מהרמטכ"ל ועד טירון - עת מלחמה ועת שלום!
2. "זכור את אשר עשה לך עמלק"
הכניסו לתודעה ותנו מעתה לגיטימציה לתמונות שכמותן נראה בחודשים הקרובים. כמו שלי עם חולצה סגולה. אוטוטו נחשף לתמונות וסרטונים, בעיקר מהצד השני, שילחצו לנו חזק בדיוק על הטריגר המתאים. תנו מקום ואפשור לכל תחושה והרגשה שתלווה את המפגש עם המציאות, ללא ביקורת וללא שיפוט.
3. תנו לצה"ל לנצח!
השמיעו קולכם חברים, היום וגם כשהמאזן ישתנה בעוד מספר ימים, שבועות וחודשים. מזמין את כל קהילת אנשי הרוח, עימה אני מזוהה 18 שנים, לתמוך החל מעכשיו במדינת ישראל באופן גלוי, נוקב, חסר פשרות וללא עוררין. להגיע למקומות שרק אתם מסוגלים, קודם כל לקהילות ובכל שפה שמכירים. לזרוע אור וכוחות נפש לצה"ל וכוחותינו באשר הם.
הלב שלי לגמרי במקום הנכון.
השלום מתחיל בתוכינו ובא שלום עלינו
