אהבה עצמית היא עניין מאוד מיוחד. זה הדבר היחיד שאנו יכולים ללמוד באמת, רק כשאנו לבד. דווקא ברגע שבו אנו חווים מחסור באהבה חיצונית ובו בזמן מתעורר האתגר והקונפליקט, אנו יכולים ללמוד ולהתרפא דרך אהבה עצמית.
זה לא קל בגוף, ברגש ובמחשבה, לנתק את התלות ואולי אפילו את המחויבות. בטח אם זה קורה ברגע אחד ואנו מוצאים את עצמנו... לבד. אבל זה גם הרגע שבו מתחיל המסע במעבה היער, לגובה ההר, במורד המחילה או תחת עץ התאנה. מתבוננים בפחדים, פוגשים שדים ולעיתים על עצמנו מקטרגים.
לפעמים זהו גם הרגע שבו מופיעים חברים שמציעים עזרה ואומרים שמה שנחוץ לך, זו אהבה. ולא סתם אהבה, אהבה עצמית. ולמרות שבתוך תוכך אתה יודע שהם צודקים, יש בפנים שדון שמגחך, מה הם בכלל מבינים? איך אפשר בכלל להתחיל לאהוב, אם מה שלנגד עינינו, לא נראה מי יודע מה טוב?
איפה מתחילים? מה עם קצת הכוונה? ומאיפה לוקחים דלק למסע? התשובה בגוף השאלה. לבדות היא השער הגדול ביותר לאהבה! ואם לא פגשת אותה זמן רב, הגיע הזמן שהיא תהיה לך רב.
אנחנו רגילים לעצמנו כצימוד למשהו, תלות במשהו, בהתמכרות למשהו. אז כל מה שנותר לעשות, זה פשוט להרפות. לפגוש את עצמנו עירומים, בלי התלות, בלי ההתמכרות ואט אט תתפתח בנו דמות סמכות פנימית, במארג היחסים הפנימיים.
אז בכל פעם שיצאתם מאזור הנוחות ואתם מוצפים בתחושת לבדות או בדידות ואולי זה מציף כאב ואפילו עצוב, תנו לעצמכם דקה להתרגל אליכם שוב... כי הדרך האמיתית לאהבה עצמית, היא לתרגל שוב ושוב הרפייה בחוויה הנוכחית.
הקדישו זמן ללבדות, השמעו לקול הפנימי ותגלו את קסם החיים! לאהוב ולהיות נאהבים. ואם ביחד לתרגל הנכם מעוניינים, בדקו בדרך האהבה סדנאות וריטריטים קרובים
