עם השנים הפכנו מצטיינים במרוץ החיים. צועדים ולעיתים רצים לפי כללי החברה וסדר העדיפויות של האנשים שאנו מעריכים. מסוגלים להמשיך עוד ועוד בדרך שנסללה מראש, על מנת ליצור את הדמות שעלינו להיות, כפי שאנו מאמינים. כל זה לעיתים מבלי לעצור ולשאול - מי אני? מי עושה את הבחירות שלי? מה באמת נכון עבורי?
עד שלתדהמתנו הרבה, אנחנו נשברים.
הסיבה המהותית למשבר
היא שלא היינו קשובים לקולות שקטים בפנימיות שלנו לאורך הדרך. לסימנים שהיו שם לעיתים כבר שנים ובחרנו להדחיק, על מנת לשמר את צורת החיים הנוכחית. יתכן והיו מי שנהגו בנו בצורה לא נעימה ולא ידענו לשים גבולות ואיך לומר להם "לא". ככל הנראה שגם אנחנו נהגנו כך בעצמנו ומבלי לייחס חשיבות, עשינו בחירות שאינן מיטיבות.
מדוע לא הקשבנו לקולות הללו לפני המשבר?
סיבה משמעותית אחת, היא משום שהאגו שלנו בחר להישאר באזור הנוחות המוכר ולטאטא עניינים שהחשיב כפעוטים, על מנת שנמשיך "לרוץ ולנצח" במרוץ החיים.
המשבר לעולם יהיה לא נוח
אין תאבון, קשה לקום מהמטה, התמכרויות, פחדים ולעיתים גם התקפי חרדה, מהווים עבורנו סמפטומים ותגובות. לעיתים ע"מ להימנע מהסצנה שיצרנו, טיפול תרופתי יבחר כפתרון מידי. זאת על מנת לדווח לעצמנו ולעולם שהכל בסדר ושאפשר להמשיך עסקים כרגיל. בפועל זהו חוסר הבנה של מטרת המשבר.
משבר לעולם מביא איתו שיעור
טיפול תרופתי יאלחש במידה כזאת או אחרת, את המודעות כלפי מה שמבקש מאתנו להשתנות. מה בריא לי ומה כבר פחות. אינני מציע להימנע מטיפול תרופתי, אלא שזו ממש לא האפשרות היחידה ולפני הברירה הזאת, עלינו לעשות בירור מהי הדרך הבריאה.
עניין אחרון לפני שבעת השלבים
במהלך המשבר יתכן ונתהה, "האם השתגענו?" אז זהו שלא. עד עכשיו חיינו כמשוגעים. דווקא הרגע הזה, הוא רגע של שפיות. אנחנו אולי מרגישים ומתנהגים באופן מוזר, אבל אנחנו בסך הכל מבקשים הכוונה מיטיבה להמשך הדרך.
איך להרגיע התקף חרדה?
1. מבינים שהתקף חרדה היא לא באג במערכת
אלא שהיא צורת התקשרות של הגוף-נפש. לעיתים כמפלט אחרון ממש, דגל אדום מרים ועליו הכתובת "הגיע הזמן לקחת אחריות ולכוון מסלול מחדש". בפועל זהו ניסיון של המערכת לאתחל את החיים דרך נפילה לתוך הכאוס.
2. שמים לב בעדינות לדרמה המתחוללת
זה לא פשוט לא להיסחף אחרי הפאניקה, אך מכיוון שכבר הבנו שזהו סימפטום וקריאה לעזרה, נוכל שלא להיגרר אחריה וללמוד בעדינות את הצורך הרגשי העמוק, השוכן מתחת לכאוס.
3. לא נשארים עם זה לבד
מבקשים עזרה ומשתפים אנשים שאנו בוטחים בהם, במה שעובר עלינו. אם אין כאלה כרגע, פונים לעזרה והכוונה מקצועית. *תמיד מוזמן/ת כל מי שמעוניין/ת להתקשר ולשוחח איתי ואשתדל לתת הכוונה מיטיבה.
4. מכירים בכך שהדברים לא יחזרו לקדמותם
זה מפחיד כי זה אומר שמעכשיו נצעד בדרך שמעולם לא צעדנו בה ועשוי להיות שם חשוך. זה בסדר, כל האור שבעולם נמצא בפנימיות שלנו. דמות סמכות פנימית חדשה תתגלה ותאיר את הדרך באופן מדויק.
5. מדיטציית מיינדפולנס
נשימות... נוכחות ותשומת לב לרגע הזה. צלילים, מראות, תחושות, רגשות ובהמשך התבוננו גם במחשבות. היה ונופלים לתוך חשיבה כאוטית, אין שום בעיה, זה בדיוק מה שאמור לקרות ומה שמאפשר את האימון הזה. יוצאים מרכבת המחשבות לרציף ושבים להתבוננות.
6. חוברים ל "אני הרגשי" שנמצא בגוף
מאחורי סבך המחשבות. בין אם בתרגול מדיטציה ובין אם כדרך חיים, מסכימים לרגשות להיות יותר ויותר קשובים. אין זה אומר שהם אמורים להכתיב את הבחירות שלנו, אלא רק שנרגיש אותם.
7. מה שבריא לי נשאר ומה שלא בריא לי משוחרר
זה נוגע למחשבות, למילים ולמעשים. אלו שאנו אחראים עליהם ואלו שכלפינו מופנים. זהו אימון בתקשורת חוץ ופנים. התחילו לאט, לאט. *המלצה אישית שלי - צאו לטבע.
לסיכום והזמנה
דרך האטת הקצב, תרגול מדיטציה יומי, מודעות עצמית ועשיית בחירות בריאות, עשוי התקף חרדה לאפשר התפתחות וגדילה חסרות תקדים. אפשר להיעזר בי ב אימון אישי ואפשר להצטרף לתהליך קבוצתי בקורס המאסטרים.
זהו הרגע לוותר על אמונות, מסיכות ודפוסי חיים שעבר זמנם, ולבנות מחדש את החיים שנועדנו לחיות בעדם.
