ניוזלטר ומאמרים

יש סוג ספציפי מאוד של בדידות, שמרגישים דווקא כשעושים את כל הדברים הנכונים. מתרגלים מדיטציות, מקבלים אחריות, הצהרות חיוביות, הודיה... אבל בפנים? אין באמת הלימה והגוף נשאר מכווץ ודרוך. אני יודע שאני לא היחיד שחווה את זה. אני פוגש את זה המון אצל אנשים שמגיעים אליי בעיקר בשנים האחרונות. כולנו רוצים לאהוב את עצמנו, אבל עם כל מה שקורה מסביב, המוח הקדמון מחפש איומים וסכנות, ודוחק את האהבה העצמית המרפאה למקום לא ריאלי ברשימה. זו הטרגדיה של ההתפתחות האישית היום: אנחנו מנסים לכפות רגש

בימים שבהם המציאות מאתגרת וכואבת, התשובה לשאלה "איך בוחרים באהבה?" - עשויה להרגיש כמו ניתוק או אסקפיזם. אבל האמת היא שאהבה היא המפתח לבריאות הנפש. איך בוחרים באהבה כדי לבחור באהבה דווקא כשיש פחדים שמציפים, עלינו להסכים לשחרר אמונות מקטינות ואוטומטים שאינם בריאים – ולהיזכר באחדות החיים. את השיר "דרך האהבה" כתבתי ביום הראשון של האביב לפני 17 שנים (מחלקת שיקום נשימתי, תל השומר, 21 במרץ 2009). היצירה נתנה לי כוח, והשיר היה השראה לדרך החדשה. היום, כשאנחנו מציינים שוב את תחילת האבי

אהבה עצמית היא עניין מאוד מיוחד. זה הדבר היחיד שאנו יכולים ללמוד, רק כשאנו לבד. דווקא ברגע שאנו חווים לבדות, איננו מקבלים אהבה חיצונית ומתעורר האתגר והקונפליקט - אנו יכולים להתרפא דרך אהבה עצמית.

התשובה לשאלה: איך לאהוב את עצמי? בהכרח עוברת דרך הפסקת המלחמה הפנימית. מדריך אותנטי ומעשי שיוביל אותך מהמשבר הנוכחי, לתחושת שלווה פנימית, ריפוי ואהבה עצמית