ניוזלטר ומאמרים

ראש השנה בפתח ורבים מאיתנו עוצרים לעשות חשבון נפש על השנה שחלפה. לעיתים, חשבון הנפש המשמעותי ביותר הוא על המרחב הרגשי שבו חיינו או שאנחנו עדיין חיים - ובמיוחד על מערכת יחסים רעילה, ששאבה מאיתנו אנרגיה וצבעה את עולמנו במתח וחרדה. אם הגעתם לכאן, רוב הסיכויים שההרגשה הזאת מוכרת לכם: אתם הולכים על קצות האצבעות, סופרים כל מילה ותוהים, איך שוב הגעתי לאותה נקודה? אז לקראת ראש השנה, לא נדבר רק על "דגלים אדומים" במערכות יחסים, דרכם ניתן לזהות קשרים רעילים. אלא על משהו עמוק ומשמעותי יו

כדי לענות על השאלה הזו, עלינו לוותר על אמונות, התניות והרגלים - ולהכיר באחדות החיים. את השיר "דרך האהבה" כתבתי ביום הראשון של האביב לפני 16 שנים (מחלקת שיקום נשימתי, תל השומר 21/3/09). היצירה נתנה כוח והשיר היה השראה להליכת מלאכים טיפת גשם אחרונה וקרן שמש ראשונה "מסכימות למות" ולהיזכר באחדות. מאחל שיתן גם לכם השראה להמשך המסע ולעשות אהבה. לקריאת הדרור קשתוּ סביב דרך האהבה טיפה אחרונה הענן נעלם לחופש נולדה מרוות עולם דמדומי חורף זולגים עמה טובלת ברחם אמא אדמה קרן ראשונה השמש ז

השאלה "איך לאהוב את עצמי?" רודפת רבים מאיתנו, במיוחד כשהיא מסתתרת מאחורי הדואליות של תדמית חיצונית חזקה, מול בקשה פנימית שקטה. הבקשה הזאת נובעת מהפער בין להרפות ופשוט להיות מי שאני... לבין ההתמכרות של רובנו: המאבק להיות טובים יותר, לכבוש עוד חולשה, לנצח עוד קרב. אני מכיר את המלחמה הזאת מקרוב. על הנייר בניתי חיים מושלמים, רק כדי לגלות שכל ניצחון חיצוני הגביר את הצעקה שבפנים. התרופה היא לא עוד משימה ולא עוד מטרה, אלא גמילה מהמלחמה. במאמר הזה נגלה שאהבה עצמית לא מגיעה כשבונים חו