מחשבות טורדניות, מחשבות שליליות ומחשבות הרסניות, עשויות להוות נטל כבד. במאמר זה נלמד מה לעשות, דווקא כאשר להרגשתינו אין לנו אמצעים או שכלו כל הכוחות.
נתחיל עם משל "עץ הצרות"
היו היה איש שהזמין את שותפו לעבודה, לארוחת ערב בביתו בפעם הראשונה. בהגיעם ביחד לביתו, ירד בעל הבית מהרכב ובדרך לדלת הכניסה, נכנס לגינה, הניח את ידיו על העץ הגדול, עצם את עיניו, נשם עמוק, חייך חיוך רחב ולאחר שפקח את עיניו, חזר לדלת הכניסה. חברו שלא הבין על מה ולמה, נמנע מלשאול שאלות בנושא.
בעלת הבית חיבקה את האיש שלה והילדים חיבקו את אביהם, ולאחר ארוחת הערב, הלכו כולם לישון. לאחר שהשכימו השניים בבוקר, ורגע לאחר שסגר אחריהם את דלת הכניסה, נכנס שוב בעל הבית לגינה, הניח שוב את ידיו על אותו עץ גדול, עצם את עיניו, נשם עמוק, חייך חיוך רחב ולאחר שפקח את עיניו, חזר לשביל וצעד לרכבו ביחד עם חברו.
חברו שלא הבין על מה ולמה, הפעם לא וויתר ושאל על פשר המנהג הזה. בעל הבית הסביר: "אהה פשוט מאוד, זהו עץ הצרות שלי. אשתי וילדיי אינם צריכים להיחשף לכל מה שאני עובר במהלך יום העבודה. לכן רגע לפני הכניסה לבית, אני תולה על עץ הצרות, את המחשבות והרגשות שהבאתי איתי, וכך אני נכנס נקי מהם ופנוי באמת לאשתי ולילדים".
מקסים, ענה חברו והוסיף לשאול: "אז מה העניין עם לעשות את אותה הפעולה בבוקר שלמחרת?" השיב בעל הבית, "בבוקר שלמחרת אני אוסף מהעץ את כל הצרות בחזרה, משום שאני מבקש לקחת עליהם אחריות ולהתמודד עם האתגרים השונים שאמש לא התמודדתי איתם.
חכם מאוד, אמר חברו. ובעל הבית הוסיף, "זה לא הכל, יש גם קסם בעץ הזה… בכל פעם שאני אוסף בבוקר את הצרות מיום האתמול, אני מגלה שיש שם קצת פחות....
מהם שלושת הדברים שלמדנו מהמשל?
1. לתת לעצמנו הכרה
"דע מאין באתה ולאן אתה הולך" משנה אבות ג, א - להיות במודעות לאנרגיה אותה אנו חווים ומשדרים ברגע הזה, על מנת לעשות את הבחירה הבריאה. המודעות לחוויה מפתחת בנו דמות סמכות בריאה שפחות מזדהה עם המחשבות הטורדניות, ממיסה את תחושת הדביקות שלהן, יוצרת התמקמות חדשה בתודעה לעומתן, ומרחיבה את חופש הבחירה כיצד לנהוג איתן.
2. דיה לצרה בשעתה
"הרפו ודעו" תהילים, מו, יא - בטווח הקצר ישנם מצבים בהם אין לנו את הזמן, היכולת או האמצעים להתמודד עם המחשבות הטורדניות. ברגעים אלו נשתמש בכלים טיפוליים ואימוניים, שיאפשרו לנו להרפות מהתופעה המטרידה. בהמשך אביא דוגמאות משתיטכניקות טיפוליות בהן ניתן להיעזר.
3. אחריות מודעת
"אותה גברת בשינוי אדרת" - בטווח הארוך בריא יהיה לקחת אחריות על הצרות שלנו. לאחר שרכשנו כלים מתאימים ויש לנו את האנרגיה הדרושה לתהליך, עלינו להכיר בהם ולהתמודד עימם, משום שהם לא ייעלמו מעצמם וסביר שיחזרו בגרסה מחודשת לפתחנו, על מנת שנלמד כיצד להתמודד איתן.
שתי שיטות לשחרור מחשבות טורדניות
1. שיטת CBT - התמרת מחשבות
מחשבה היא אחת משלושת כלי הבריאה וככזאת יש בכוחה להניע וליצור "מציאות פנימית" ובהלימה מלאה גם "מציאות חיצונית". לעיתים קרובות מביאות איתן המחשבות, תחושות ורגשות של חוסר שקט, חרדות, דיכאון, כעס, עצב והדבר יכול להימשך שעות, ימים, שבועות ואף חודשים. התעסקות במחשבות חוזרות, עשויה להיות מאוד מעייפת ואינה רלוונטית לעשיית השינוי או הבחירה.
איננו חייבים לחשוב מחשבה חסרת תכלית או טורדנית, למרות הדחף הטבעי לעסוק בה ולמרות שהיא ביססה את עצמה כמאוד חשובה על מנת להתמודד עם הצרה או האיום. אחת האפשרויות לכשנזהה מחשבה טורדנית, היא לרשום אותה על דף ולדחות את העיסוק בה לשעה קבועה מאוחר יותר במהלך היום. עם התרגול נצמצם את הזמן בו נעסוק במחשבות טורדניות ממספר שעות במהלך היום לחצי שעה ואפילו פחות.
2. שיטת NLP - שימוש בדמיון מודרך
ומה אם המחשבה לא "עוצרת באדום" ומלווה בהרגשה לא נעימה או אפילו בחרדה? – המערכת הרגשית שלנו מאוד פשוטה ואוטומטית. תחת כל איום מרימה המערכת "דגל אדום" ומפעילה הרגשה "שלילית" או תחושת חרדה, על מנת שננקוט בפעולה המתאימה. המערכת הרגשית אינה יודעת להפריד בין מציאות לחלום, בין מציאות לדמיון ובין מקרה שקורה ברגע הזה, למקרה שקרה בעבר או שיקרה בעתיד. זו הסיבה שהתגובה הרגשית לאירוע, גם כאשר אנו לא תחת איום או סכנה מיידית, תהיה דומה ובדר"כ מלחמה או בריחה.
מכיוון שהמערכת הרגשית היא כזאת, ניתן לשנות את האוטומטים מהם היא מושפעת, לחוויה בריאה. ברגע שעולה תוכן מפחיד או מאיים, נבחין בתחושה הנוכחית, נאפשר לעצמנו להרפות, נתבונן בה וניתן לה מקום להיות. בדוגמה הבאה נשתמש בדמיון מודרך וניצור לנו גן עדן קטן עלי אדמות.
נדמיין שאנו יושבים בניחותא למרגלות נחל במקום קסום לבחירתנו. שאלו את עצמכם מהי השעה ביום? מהי העונה והאם ישנה רוח מלטפת? מהו מזג האוויר במקום? האם יש לידינו אנשים או שאנו לבד? על מה אנו יושבים? אילו בגדים אנו לובשים? מה הבאנו איתנו לגן העדן שלנו? דמיינו את הרגע הזה… נשמו עמוק… ותנו לתחושות הגוף את אותו מקום להיות… חושו את התחושה המשתנה בגוף, שימו אליה לב ולוו את השינוי המתרחש מרגע לרגע. כרגע יצרתם את גן העדן שלכם ותוכלו לשוב אליו בכל רגע שירגיש לכם נכון.
סיכום והזמנה
מעתה כאשר יגיעו מחשבות טורדניות, ביכולתנו לתלות אותם על עץ הצרות, לצמצם את העיסוק בהם, להזמין אותנו ואותן לגן העדן שלנו... ולקחת עליהם אחריות במועד אחר שנקבע לנו מראש. מוזמנים לעשות זאת איתי באימון אישי ובתהליך קבוצתי בקורס המאסטרים.
