המדריך ליצירת אינטימיות רגשית: כי זה אף פעם לא רק סקס
- אביב שטרית

- 20 באוק׳
- זמן קריאה 5 דקות
אף אחד מעולם לא מת משום שהיה חרמן מדי. אבל רבים מאיתנו חווים 'מוות' קטן של הנפש, בכל פעם שאנחנו מבקשים חיבור ומקבלים חיכוך.

כמה שהמשפט הזה קשוח, הוא טומן בחובו את המפתח לאחת התעלומות הגדולות והכואבות ביותר בחיים של כולנו: למה סקס, שאמור להיות הדבר הכי מחבר ומהנה, משאיר אותנו כל כך הרבה פעמים בתחושה של ריקנות, תסכול ובדידות? התשובה פשוטה: כי מה שבאמת חסרה לנו, זו אינטימיות רגשית.
מהי אינטימיות רגשית?
לפני שהיא מפגש עם אדם אחר, אינטימיות רגשית היא קודם כל מפגש עם עצמנו. זו היכולת להיות קרוב ופגיע עם עצמך, להכיר ברגשות ובצרכים שלך בכנות וללא שיפוט. זהו המרחב הבריא, בו נוכל ליצור כל חיבור אותנטי, אינטימי ואמפתי.
הטעות המשותפת לגברים ונשים
הרבה גברים ונשים מסתובבים בעולם עם הנחת יסוד שגויה לגבי סקס. גברים נוטים להניח שסקס הוא צורך פיזי, כמו אוכל או שינה. נשים נוטות להניח שסקס הוא ביטוי של אהבה ואינטימיות. ושתי ההנחות האלה, למרות הכוונות הטובות מאחוריהן, הן טעויות שגורמת להרבה כאבים.
היום נפרק את הטעות הזאת מהשורש. נגלה שסקס לכשעצמו, הוא לא צורך רגשי אלא אסטרטגיה, נבין מהם ארבעת הצרכים שהנפש באמת זועקת להם ואיך סיפוק שלהם לפני שנכנסים למיטה, יכול לשנות את כל חוקי המשחק.
סקס הוא לא צורך, הוא אסטרטגיה
ארבעת הצרכים הרגשיים שהנפש זקוקה להם
בדיוק כמו שאנחנו צריכים מזון ומים כדי לשרוד פיזית, הנפש שלנו צריכה כמה דברים בסיסיים כדי לשרוד ולהתפתח רגשית. אם אנחנו לא מקבלים אותם, אנחנו סובלים. נקודה.
הפסיכולוגיה מדברת על הרבה צרכים, אבל אפשר לזקק את כולם, לארבעה צרכים רגשיים מרכזיים:
ביטחון: הצורך להרגיש מוגנים ויציבים, לדעת שיש קרקע בטוחה מתחת לרגליים.
הערכה: הצורך להרגיש שאנחנו טובים, בעלי ערך ומוערכים, כלומר שרואים אותנו.
אוטונומיה: להרגיש שאנו שולטים בחיינו, שיש לנו חופש בחירה ושאיננו כפופים לאחרים.
חיבור: הצורך להרגיש שייכים, אהובים וחלק ממשהו גדול יותר מעצמנו לבד.
וזו הנקודה המכריעה: סקס הוא לא אחד מהצרכים הרגשיים האלה. סקס הוא חוויה מדהימה, עוצמתית, מהנה ולפעמים הרסנית, שבה אנחנו משתמשים כדי לנסות למלא את הצרכים האלה.
הבעיה ממשיכה כשגברים ונשים, באופן היסטורי מובנה, משתמשים באסטרטגיה הזאת כדי למלא צרכים שונים לגמרי. וזה המקור לכל כך הרבה כאב.
הצעד הראשון: איך יוצרים אינטימיות רגשית?
כדי להגיע לאינטימיות רגשית עמוקה עם בן או בת הזוג, עלינו ראשית ליצור אותה בינינו לבין עצמנו. הצעד הראשון הוא להכיר בצרכים הרגשיים שלנו ולהיות מודעים להם.
מודעות עצמית מאפשרת לנו להפסיק לפעול על אוטומט, להרחיב את חופש הבחירה בנוגע לתגובה שלנו לצרכים הרגשיים שזיהינו, ובסופו של דבר לתקשר אותם באותנטיות.
רק אז, המפגש המיני יכול להפוך מחוויה של ניתוק לחוויה ערה, אותנטית ואפילו מרפאה.
תרגיל התבוננות: חשיפת הצורך שמאחורי הדחף
בואו נצלול פנימה. התרגיל הבא הוא הצעד הראשון ביצירת אינטימיות רגשית עם עצמכם. נבדוק איזה אסטרטגיה אתם מפעילים, ואיזה צורך רגשי מסתתר מאחוריה.
חשבו על הפעם לאחרונה שהרגשתם דחף עז לסקס. זה יכול להיות רגע שבו הרגשתם דחויים, או רגע שבו הרגשתם בודדים, או אפילו רגע שבו פשוט רציתם לכבוש או שיכבשו אתכם.
בלי שיפוטיות, פשוט התחברו לתחושה שהייתה שם... ושאלו את עצמכם בכנות: מה באמת חיפשתי באותו רגע? מה היה הצורך העמוק ביותר שלי?
האם זה היה צורך בביטחון? להרגיש שיש מישהו איתי, שאני לא לבד בעולם, שיש לי בית לחזור אליו?
האם זה היה צורך בהערכה? להרגיש נחשק, מושך, "שווה", להוכיח לעצמי או לבן/ת הזוג שאני מספיק טוב?
האם זה היה צורך באוטונומיה? להרגיש חופשי, לשבור מוסכמות, לעשות משהו "אסור" כדי להיות בשליטה?
ואולי זה היה צורך בחיבור? הכמיהה הפשוטה והאנושית להרגיש קרוב, מובן, ושמישהו באמת רואה אותי?
תנו לעצמכם כמה רגע...
המרדף הריק אחר האישור
במשך דורות, גברים הותנו להשתמש בסקס כדי למלא בעיקר את הצורך בהערכה ואוטונומיה. "עם כמה נשים היית? אתה גבר-גבר?"
נשים לעומת זאת, הותנו להשתמש בסקס כדי למלא בעיקר את הצורך בביטחון וחיבור. "הוא יתחתן איתי? הוא ידאג לי?"
ואז הם נפגשים, לא מודעים לצורך שמאחורי הדחף, ומשחקים משחק שונה לגמרי עם אותם כלים. הוא חושב שהיא מניפולטיבית, היא חושבת שהוא חסר ביטחון ונואש. ושניהם צודקים, ושניהם טועים.
אני זוכר את עצמי באמצע שנות ה-20 לחיי. הייתי משוכנע שהמפתח לאושר הוא לכבוש את העולם, או לפחות את תל אביב... כל דייט היה מבחן, כל כיבוש היה גביע לאגו שלי. ואז הייתי חוזר הביתה והתחושה הייתה ריקה.
לקח לי שנים להבין שלא חיפשתי סקס, חיפשתי אישור. הכרה. חיפשתי שמישהי תגיד לי "אתה שווה", כי לא ידעתי להגיד את זה לעצמי. זה פרדוקס מצחיק-עצוב. ככל שרדפתי יותר אחרי הערכה חיצונית, כך הרגשתי פחות מוערך מבפנים.
משפע פנימי לאינטימיות רגשית
השחרור מהמרדף והשיבה הביתה לעצמנו
הרגע שבו את מפסיקה לרדוף אחרי הגנה או בית, והוא מפסיק לרדוף אחרי נצחון או גביע, הוא הרגע שבו אתם מתחילים לתת מענה ולטפח את הצרכים הרגשיים שלכם. וזה שחרור אמיתי.
זה הרגע שבו אנחנו יכולים להתחיל למצוא הערכה בכישרון שלנו, ביטחון ביכולת שלנו להתמודד עם החיים בכוחותינו, חיבור עמוק עם המשפחה, עם החברים, משפחה, והכי חשוב – עם עצמנו.
השלב הבא בדרך הזו, הוא ללמוד לתקשר את הצורך הזה החוצה. כשאני יודע שאני לא מחפש סקס אלא חיבור, אני יכול לבקש חיבוק. כשאת יודעת שאת לא זקוקה להבטחה אלא לביטחון, את יכולה לבקש ממנו פשוט להיות נוכח איתך.
היכולת לתקשר את הצורך הרגשי שלנו, שנולדה מתוך מודעות עצמית, היא הגשר בין האינטימיות שלנו עם עצמנו, לאינטימיות עם אדם אחר.

ומה קורה אז? כשאנחנו לומדים להעניק לעצמנו ביטחון והערכה, אנחנו הופכים לאנשים שלמים יותר ומושכים יותר באופן טבעי. אנחנו מגיעים לדייט, לשיחה, למיטה... רגועים יותר, טנטריים יותר. לא ממקום של חוסר, אלא ממקום של שפע פנימי. לא כדי לקחת, אלא כדי לחלוק.
המפגש המיני מפסיק להיות מרדף והופך למרחב של אינטימיות רגשית. מרחב שבו אפשר לקחת את הזמן, להסתכל בעיניים, לנשום, להרגיש, לתת ולקבל את מתנת היחד. כשהנוכחות שלנו מלאה, גם החיבור הופך טוטאלי, זורם, סוחף...
וזו הנקודה. המטרה היא לא חו"ח להתנזר מסקס. סקס זה מדהים! זה כיף, זה בריא, זה מחבר. הטבע שילב בחוכמה את הדחף הפיזי הזה עם מערכת ההיקשרות הרגשית שלנו. לא רק שאי אפשר להפריד ביניהם, האחדות הזאת היא המרחב שמאפשר לאינטימיות הרגשית להתבטא באופן ממשי, להנאה מוגברת, התעלות רוחנית ורפואה טובה לגוף-נפש.
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים את הדחף הזה עולה, את הכמיהה הזאת, אל תברחו ממנה ואל תתנו לה לנהל אתכם. עצרו רגע, קחו נשימה, ובמקום לפעול על אוטומט, עשו כמו ניאו במטריקס ונסו "לראות את הקוד".
וזוהי הטרנספורמציה: המעבר משליטה אוטומטית של הדחף לבחירה מודעת של התגובה. במקום להישלט על ידי הרעב והמחסור, אנחנו יכולים לראות את הקוד – 'אני מעוניינת בחיבור', 'אני מבקש הערכה' – ולבחור כיצד לחשוב, לדבר ולפעול.
הצעד הבא בדרך לאינטימיות רגשית
השאלה שאני רוצה להשאיר אתכם איתה היא זו: מהי דרך אחת קטנה, שאינה קשורה לסקס, שבה אתם יכולים להעמיק את האינטימיות הרגשית עם עצמכם, דרך זיהוי ומילוי צורך רגשי שלכם?
אולי זה להתקשר, להיפגש עם חבר/ה ולשוחח באותנטיות (חיבור).
אולי זה להקדיש שעה ליצירה או תחביב שאתם אוהבים (הערכה).
ואולי זה להגיד 'לא' למשהו שכבר לא בריא לכם לעשות (אוטונומיה).
אם אתם מרגישים שאתם רוצים להעמיק את המסע הזה, להבין את האסטרטגיות הלא-מודעות שלכם וליצור חיים שמבוססים על מילוי הצרכים האותנטיים, בדקו את הסדנאות הקרובות בדרך האהבה, או צרו קשר בנוגע לתכנית הליווי האישית.
תהנו מהדרך ולא לשכוח לנשום
אביב שטרית - דרך האהבה






