בשבוע שעבר השתתפתי בריטריט 4 ימי ויפאסנה. מרגע השתיקה התגברו הקולות הפנימיים לכדי צונאמי של רגשות שליליים, שחזרו תחושת נטישה של הילד שהייתי והובילו לחוויה של אבדן שליטה.
במהלך החיים למדתי שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם רגשות שליליים, היא בעזרת מדיטציה - מפגש ישיר עם החוויה הרגשית, המאפשר ריפוי והתמרת אנרגיה מיידית.
אשתף בחוויית ילדות ששוחזרה בריטריט, הדרך לריפוי בגיל 32 וכיצד התמודדתי עם רגשות שליליים אז והיום בזכות המדיטציה.
זכרונות עבר והדרך לריפוי עצמי
אל תתנו לחזות החמודה להטעות אתכם, הייתי ילד מופרע שחיפש ריגושים מכל הסוגים. לא הקשבתי למורים, פוצצתי אשלגן בכיתה, דיברתי בלי סוף בשיעורים ושברתי חלונות עם חברים.
העונשים שלא איחרו להגיע, הביאו איתם רגשות שליליים ובראשם: אשמה, בושה ופחד. סביב גיל בר מצווה, כבר ידעתי להיות מאופק ומוקפד, כדי להיראות מושלם בעיני העולם.
ריסון הילד ומחיר ההדחקה
בדיעבד הכל מובן... משלא היה בירור והכרה בצרכים האותנטיים שלי כילד, כמו: ביטוי עצמי, שמחת חיים נראות ואהבה, למדתי שהדרך הנכונה היא לדכא את "החלקים הבעיתיים".
הסתרת כל דבר שעלול היה להכעיס או לא להתאים ומאידך התנהגות מותאמת לסביבה, אפשרו לי להיראות בסדר ומצליח כלפי חוץ, אך עם השנים גבו מחיר כבד.
רגשות שליליים ובהמשך גם כאבים פיזיים שנבעו מפיצול פנימי ונטישה עצמית, הגיע לשיאם בגיל 32. רק אז ותחת הכותרת "מחלת הנשיקה", הבנתי את מה שהרגשתי - שאני לא באמת חי.
גילוי המדיטציה - מתנת החיים
זכור לי היטב שגיששתי באפלה אחרי ריפוי, עד שגיליתי את המדיטציה. כבר בתרגול הראשון! הופיע "הילד המופרע" והמדיטציה אפשרה לי לפגוש אותו בדרך חדשה.
עם הזמן הפך הילד שלא קיבל הכרה ומענה לצרכיו הרגשיים, לחבר הכי טוב שלי. הייתי שם בשבילו, למדתי להקשיב לו והוא החל להיפתח.
הרגשתי שזו חוויה הורית מתקנת בשביל שנינו. שורש הכאב מהילדות הופיעה בגוף שלי וחשתי אותו ככל שהיה, עד למלוא העוצמה.
כוחה המרפא של אחדות פנימית
המפגשים עם הילד הפנימי, אפשרו לי לפתח מערכת יחסים בריאה יותר עם עצמי. אנרגיה שהשקעתי בהדחקה, כדי לשלול רגשות אשמה, בושה ופחד, הפכה זמינה לחיבור פנימי וריפוי עצמי.
ככל שהעמיקה האחדות הפנימית, הושפעו עוד ועוד היבטים בחיי. הפכתי לאדם מקבל יותר ופחות שיפוטי. כל מערכות היחסים הרגישו טוב יותר והעולם הפך למקום של הזדמנויות - כך נולדה "דרך האהבה".
כבר הבנתם שלויפאסנה הגעתי מוכן. ידעתי מראש שעשויים להיות "גלים גבוהים", הצפה רגשית וחוויה של אבדן שליטה. בנוסף הרגשתי שלא משנה מה... אתמודד בדרך בריאה.
כמטפל רגשי אני מכיר היטב רגשות שליליים ואת המורכבות הנלווית אליהם. מניסיוני אין גישה אחת נכונה, אבל יש דרך שיכולה לעזור לכל אחד.
רגשות שליליים - איך מתמודדים?
רגש הוא תהליך פסיכוסומטי, המשלב מחשבה מנטאלית ותחושה בגוף הפיזי. רגשות שליליים הם רגשות שאנו נוטים להדחיק, כלומר להילחם איתם או לברוח מהם.
אנו שוללים רגשות משום שהם אינם נעימים לנו, משום שהם מפתיעים אותנו ומשום שאנו צרים מלהכיל אותם ברגע הנוכחי.
הם לא נעלמים, הם בלתי מנוצחים, צוברים עוצמה בזמן שמודחקים ותמיד ימצאו דרך לבוא לידי ביטוי. זו הסיבה שבריא להרגיש אותם ברגע שהם מופיעים וגם במפגשים יזומים.
למרות שהלובי שלהם לא משהו... רגשות שליליים אינם אויבים, אלא חלק טבעי והכרחי לריפוי והגשמה עצמית.
הרגשות הללו הם איתות מהגוף-נפש להאט את הקצב, להרפות ולדעת אותם ואת עצמנו כאחד. ניתן לעשות זאת דרך המדיטציה בשלושה שלבים.
1. מודעות עצמית
הצעד הראשון הוא להיות ער לכך שקיימים רגשות שליליים ברגע זה. לזהות שאני נשלט על ידי מחשבות, תחושות והתנהגות לא רצונית. ההכרה מחזירה את הכוח אלינו ופותחת שער לאחדות פנימית.
איך לזהות רגשות שליליים?
ערות לקונפליקט פנימי בין כוח שרוצה שארגיש, מול כוח אחר שמתנגד להרגיש - בהכרח מבטאים מודעות והכרה.
2. נשימה מודעת
נשימה מודעת שמה גבול לסערה הרגשית. כאשר אנו מתמקדים בנשימה, אנו שבים לעמדת סמכות בתודעה. מרגע זה מאטה תחושת הסחף ללא שליטה, ומתרחב החופש לבחור "מי אני", לנוכח החוויה.
איך לנשום במודע?
האטו את הקצב עד כדי עצירה. קחו נשימה טובה והעבירו את תשומת הלב בעדינות ואהבה... למה שמתרחש בגוף, עם כל שאיפה ועם כל נשיפה.
3. התבוננות פנימית
ממודעות לנשימה, נעביר את תשומת הלב לתחושות הגוף. נחוש אותם מבלי לנתח, לשפוט או להבין אותם בשכל. התמקדות בחמשת החושים, מאפשרת לחוות את ההרגשה לעומקה וזהו המפתח לריפוי והגשמה.
למה זה חשוב?
התמסרות לחוויה החושית, מתירה קשרי עבר ויוצרת חיבורים בריאים בתודעה. דווקא בתהליך "עוקף מיינד", נלמד מהו המסר של אותם רגשות, העוברים טרנספורמציה בהתאם לשיעור.
ביטוי רגשי
רגשות שליליים מתעצמים כשאנו שומרים אותם לעצמנו ולא משנה מה הסיבה. אחת הדרכים המשלימות להרפות מהם, היא לבטא אותם.
אפשר לשתף אותם, להדהד אותם (לתת להם קול), לכתוב, לצייר, לשיר, לרקוד... וכך להרפות מאחיזתנו בצורה הנוכחית של הרגש.
כבר במהלך הריטריט ידעתי שאשתף את הסיפור שלי, כי כאשר אני משתף, אני הופך את האנרגיה המושקעת בהדחקה, למקור עוצמה.
בסיכומו של דבר...
לכולנו יש רגשות שליליים, פשוט משום שהם חלק בלתי נפרד מהחיים. שלושת השלבים: מודעות עצמית, נשימה מודעת והתבוננות פנימית, מאפשרים להתמודד איתם באופן בריא ומיטיב.
המפגש עם הילד הפנימי והרגשות השליליים, הוא אחד המפתחות לחיים חופשיים, בריאים ומאושרים יותר. מוזמנים לקבל אותו ועוד... בקורס המאסטרים.
*אפשר להתחיל בערב פתוח. מעבר למפגש אנושי נעים, הערב הזה הוא מתנה לחיים 💚
אביב שטרית - דרך האהבה
Commenti