ניוזלטר ומאמרים

אף אחד מעולם לא מת משום שהיה חרמן מדי. אבל רבים מאיתנו חווים 'מוות' קטן של הנפש, בכל פעם שאנחנו מבקשים חיבור ומקבלים חיכוך. כמה שהמשפט הזה קשוח, הוא טומן בחובו את המפתח לאחת התעלומות הגדולות והכואבות ביותר בחיים של כולנו: למה סקס, שאמור להיות הדבר הכי מחבר ומהנה, משאיר אותנו כל כך הרבה פעמים בתחושה של ריקנות, תסכול ובדידות? התשובה פשוטה: כי מה שבאמת חסרה לנו, זו אינטימיות רגשית . מהי אינטימיות רגשית? לפני שהיא מפגש עם אדם אחר, אינטימיות רגשית היא קודם כל מפגש עם עצמנו. זו היכ

לפעמים הלב מרגיש קרוע. נמשך לכיוונים מנוגדים של תקווה ופחד, של שמחה ושל כאב – והכול קורה בבת אחת. אנחנו מרגישים את זה פיזית. התרחבות בחזה שאין לה מילים, ומיד אחריה כיווץ בבטן שקשה לשאת. זוהי חוויה של הצפה רגשית  עזה, סערה פנימית שמטלטלת את עולמנו. השאלה ברגע הזה היא לא אם להרגיש, או מה להרגיש? - אלא איך אפשר להכיל את כל מה שמרגישים? במאמר הזה, אציע מרחב. מרחב לנשום בתוך הסערה, ודרך חכמה ומעשית להתייצב בתוכה, כדי שנוכל להיות עוגן לעצמנו ולאהובינו. האשליה האמיתית – החיים שמתחת

בעשרת ימי תשובה, וביתר שאת ביום כיפור, אנו מצווים: "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ויקרא כ"ג). כשעולה השאלה איך לסלוח לעצמי, הפסוק הזה מזכיר לנו שהמענה לחשבון נפש, התשובה והריפוי נמצאים תמיד באופן בו אנו נגשים לנפש פנימה. הדרך המסורתית לעשות זאת היא דרך הצום, שמשמעותו היא צמצום. כאשר אנו מצמצמים במודע את הנאות הגוף ואת תשומת הלב לחוץ, האנרגיה שלנו מתועלת לנפש ואל המרחב הרוחני, שדרכו מתאפשר ריפוי עצמי. ההתבוננות הפנימית הזו מובילה אותנו תמיד אל אחד הנופים המורכבים ביותר של ה

אי שם בראש השנה של 2005, היה לי חלום – להשתחרר. לא ממשהו חיצוני, אלא מעצמי. מהכבלים הבלתי נראים של אמונות והתניות ישנות, ולעשות השתדלות לחיות באותנטיות לבריאות. החלום הזה שתל את הזרע הראשון למה שלימים הפך ל"דרך האהבה", ושינה את חיי מהיסוד. מאז, ראש השנה מסמן עבורי הזדמנות ייחודית לתהליך התפתחות אישית. זה הזמן להתבוננות פנימית בחוזים שחתמנו עם עצמנו בעבר ולבחור: מה עדיין משרת אותי, ולאיזה חוזה הגיע הזמן להודות ולהרפות. משיעבוד מנטאלי לחופש להיות רובנו חיים תחת עול של חוזים כאל

ראש השנה בפתח ורבים מאיתנו עוצרים לעשות חשבון נפש על השנה שחלפה. לעיתים, חשבון הנפש המשמעותי ביותר הוא על המרחב הרגשי שבו חיינו או שאנחנו עדיין חיים - ובמיוחד על מערכת יחסים רעילה, ששאבה מאיתנו אנרגיה וצבעה את עולמנו במתח וחרדה. אם הגעתם לכאן, רוב הסיכויים שההרגשה הזאת מוכרת לכם: אתם הולכים על קצות האצבעות, סופרים כל מילה ותוהים, איך שוב הגעתי לאותה נקודה? אז לקראת ראש השנה, לא נדבר רק על "דגלים אדומים" במערכות יחסים, דרכם ניתן לזהות קשרים רעילים. אלא על משהו עמוק ומשמעותי יו

אם הגעת לכאן, רוב הסיכויים שעשית דרך בחיים. קראת ספרים, שמעת פודקאסטים, צפית ביוטיובים ואולי שאלת את עצמך, יותר מפעם אחת את השאלה: " איך...