מציאת היעוד האישי והדרך להגשמתו

היעוד האישי נמצא ב 100% הלימה עם מי שאנו. לא ניתן להפריד בין שניים שהם אחד, בדיוק כפי שלא ניתן להפריד בין קבלה לנתינה ובין הבראה לבריאה.

הכוונה של אלוהים... ובמילים אחרות, דרכו הטבעית של היקום לשינוי והתפתחות, היא שהניעה ומניעה את תהליך הבריאה. אנו בני האנוש, אוחזים באותה כוונה להגשמת היעוד והתרחבות, ונתמכים ע"י אותה תוכנית האבולוציה להתפתחות.

ככל שהתרחקנו מהטבע, התרחקנו ממי שאנו ומיעודנו האמתי. התרחקנו מהמהות שלנו ודבקנו באשליה שהאושר נמדד במה שנקבל ויהיה ברשותנו.

שכחנו כי קבלה אמיתית המהווה אישור לקיים ומביאה לאושר עילאי, מתרחשת באופן טבעי, דווקא דרך הנתינה. כלומר, שהתרומה* שלנו ליקום מולידה את התמורה לקיום.

*לעניין זה פרוש המילה "תמורה", הוא שינוי וקבלה כאחד.

כאשר אנו מנתבים את חיינו מתוך חוסר מודעות למי שאנו ולכן גם מתוך תחושת נפרדות מהאחר וסיפוק צרכנו האישיים, "תזכיר" לנו הבריאה, כי איננו צועדים בנתיב היעוד.

כאשר אנו מנתבים את חיינו מתוך מודעות למי שאנו ולכן גם מתוך הייחוד שלנו, תחושת אחדות עם האחר וסיפוק צרכני הזולת, תאשר לנו הבריאה כי אנו צועדים בנתיב היעוד.

הנתינה לזולת אינה סותרת את הנתינה לעצמנו, נהפוך הוא. לא רק שהנתינה לאחר אינה חוסכת מאתנו דבר, אלא שבהגשמת היעוד, אנו זוכים לספק את כל צרכנו הגשמיים והרוחניים כאחד.

השאלה הנשאלת היא, באיזו מהברירות ברגע הנוכחי, טמונה התרומה הגדולה ביותר שלי לחיים ולאנושות, לבריאה ולבריאות?

חשיפת היעוד שלנו והבחירה לחיות דרכו יכולה להיעשות ע"י כל אחד ואחת מאתנו בכל שלב בחיים. עצם הכמיהה לידיעה, מהווה סימן לכך שהמסע כבר התחיל.

בעוד שהיעוד שלנו הוא לספק את צרכי הזולת, אזי היעוד שלי הוא לספק את צרכי הזולת בדרך הייחודית לי.

מהו הערך שלי? מהו היעוד שלי בחיים? מהי השליחות שלי בעולם? מהי ההשפעה הייחודית שלי? מהי המתנה הבריאה ביותר שאני מסוגל ליצור ולתת?

התשובה לעולם תתקבל דרך אימון ותרגול מחזורי. היא מהדברים שאינם בהכרח נשארים קבועים, אלא משתנים במהלך החיים.

נכון, ישנן מתנות שלעיתים נדרש מסע חיים כדי לתת אותן, כמו הקמת בית מחסה לנזקקים, או הורות לילדים עם צרכים מיוחדים, וישנם רגעים בהם אני מתנה עבור האחר רק ברגע הזה, בו אני אומר תודה, מחבק, מברך, מקשיב או מחייך :)

תהליך גילוי היעוד שלי, חשוב לא פחות מהגשמתו ומהווה חלק בלתי נפרד מהדרך. אם משהו היה מוסר לך את הכל, לא היית מפתח את שרירי השכל, הלב והאינטואיציה, הנובעים מהתנסות בתהליך בעצמך.

יעוד אישי - דע מאין באת ולאן אתה הולך

הגשמת היעוד נתמכת ע"י שני כוחות משלימים: עשייה והוויה, אקטיבי ופסיבי, גאות ושפל, העוזרים לנו לבחור מתי להיות כוח מניע ומתי להיות כוח מתמסר.

נבין זאת באמצעות ההשוואה בין עשיה בימי עבודה, לשביתה ביום שבת. בדיוק כפי שאני קם בבוקר ליום עבודה, משום שהגשמת היעוד תלויה בדבר - ביום השבת עלי להרפות מעבודה ולשבות, כדי לנוח ולאגור כוחות, משום שהגשמת היעוד אינה תלויה בדבר.

הגשמה מכח ההתרחבות והיגיעה

"עשה תמיד כמיטב יכולתך", מזמינה אותנו החכמה הטולטאקית. לקום בבוקר ולנוע את היום שלי בטוטאליות ומתוך אחריות מלאה. לשים לב לפרטים הקטנים, לבקש את שליבי חפץ, לצעוד את היעוד שלי ולהרבות טוב בעולם.

אני בידיעה שאני בעל ערך, שיש לי מה לתת ושאני נדרש. אני לא ממתין לדבר ולא זקוק לאישור מאיש. עשיר אמיתי לא תלוי במה שהוא מקבל ובמה שבבעלותו. הוא משפיע לבריאות ועושה טוב משום שזו השליחות שלו.

הגשמה מכח הצמצום והנס

משמע שאני באמון שמה ששלי, יגיע עד אלי, גם כאשר אני במנוחה ובזכות ההרפיה. כלומר ישן בלילה ושובת בשבת (שביעית מכל בריאה). זו חוויה שהדברים בחייך מספקים אותך בדיוק כפי שהם.

הכח המתמסר מזמין אותנו לשחרר שליטה ולהרפות מהאפשרות שיש תלות כלשהי ביני לבין הגשמה עצמית. אדם רָפוי מזמן לעצמו רִפּוי. כאשר אנו רפויים, מרגישים שהכל בסדר כפי שהוא ומקדישים זמן לשקט מנוחה ושלווה פנימית, אנו טוענים את המצברים באנרגיית חיים.

מעבר לכך שבדרך זו, אנו משדרים לתת המודע, לבן/ת הזוג שלי, למשפחה ולעולם, כי אנו חיים בביטחון עצמי ושביעות רצון, מתעורר היקום לספק את כל שהתודעה שלנו מכוונת כלפיו. זו הדרך להיפתח לשפע שאינו מגיע מ "כוחי ועוצם ידי", אלא מכח הנס ובדרכים אחרות מכפי שהעליתי בדעתי.

כאשר נמצא כיוון המאיר את היעוד האישי, נפתח אותו דרך שלושת כלי הבריאה: מחשבה, מילה ומעשה.

מחשבה: הכלי התכנוני שלנו

ראשית נשים לב לקולות ביקורתיים ושיפוטיים הקיימים בנו בנוגע לדרך בה בחרנו ומבקשים להשאיר אותנו באזור הנוחות, המוכר והידוע. רק כאשר ניתן להם מענה בריא, נוכל לצעוד דרך האהבה... ונבחר במחשבות, רעיונות וכוונות התומכות ביצירת מציאות בריאה.

ככל שהמחשבות מדויקות יותר, תתגשם בדיוק המציאות המושפעת מהן. זה לא יקרה כבהינף מטה קסמים, אלא שדרך ראי המציאות המתהווה, נמשיך להבחין מה מעכב אותה ומה משרת אותה.

מילה: בדיבור נברא העולם

כדי להיפתח להגשמה עצמית, יש צורך בהבעת כוונה ממוקדת והחלטית. לדוגמא, אדם שרוצה להינשא, מן הראוי שיצהיר כוונתו ליקום; זוג שחפץ להביא ילדים לעולם, עליו להצהיר על כך.

אין הכוונה שצריך להודיע על כך ברחבי העיר, אלא שיש צורך להביע באופן פנימי וחיצוני כאחד ובצורה ברורה במה ליבנו חפץ.

באופן זה יוכלו התגובות שנקבל מהסביבה, לדייק אותנו, לשקף קונפליקטים ביננו לבין עצמנו ולהיפתח לאחדות. בנוסף להחלטיות ולדיוק, עלינו לפעול מתוך תשוקה וריגוש. כאשר המילה שלנו חסרת בערה פנימית, תגובת היקום תהיה בהתאם.

מעשה: המוציא לאור שלנו

הגשמה עצמית היא תהליך דינאמי ומתמשך וכדי שהאנרגיה תנוע ותתגלם בצורה ובחומר, עלינו להיות גם פרקטיים. לכן לכל כוונה, הדמיה, אמונה, רעיון, תחושה או רגש, יש לצרף מימד פיזי של עשייה.

לדוגמה, אדם המנסה למצוא עבודה חדשה, מן הראוי שישתף בחיפוש חברים, ישלח קו"ח למקומות עבודה פוטנציאליים, יפנה לחברות כוח אדם, יעבור ראיונות עבודה וכד'. הרובד המעשי הוא קרקע למתהווה ברמה הרוחנית.

שימו ♥ הגשמת היעוד האישי מאופיינית בביטוי כישורים, תכונות ואיכויות טבעיות עימם הגענו לאוויר העולם. אותם מאפיינים המייחדים כל אחד ואחת מאתנו, נועדו לתרום ליקום דבר מה ייחודי אותו נושא בליבו כל אדם.

חמשת המפתחות להגשמת היעוד האישי

1. הגשמת היעוד קשובה לנו ולמציאות חיינו בהווה. ניזונה מהם ומזינה אותם.

2. הגשמת היעוד מתואמת עם כל רצון ו/או צורך אחר שלנו, הבאים מאהבה.

3. הגשמת היעוד מתרחשת באופן טבעי ולכן אנו יכולים ליצור שפע ממנה.

4. הגשמת היעוד אינה מתרחשת דרך גרימת כאב כלשהו, לנו ולאחרים.

5. הגשמת היעוד מאפשרת לזולתי ולי, לקבל את שבריא לכולנו כאחד.

מציאת היעוד שלך והגשמתו, תביא לך יותר שפע מאשר כל פעולה אחרת. בנוסף לכך שתאהב את מה שאתה עושה ותעשה את מה שאתה אוהב, היא תתרום לטוב הגדול של היקום, והשגשוג שלך מבוסס על הטוב שאתה נותן לעולם.

אביב שטרית - דרך האהבה