לדעת לבקש כמו להציע עזרה, להבין את מי אנו מכניסים לחיינו ומתי הגיעה העת לשחרר, איך להציב גבולות ומתי להגמיש אותם לבריאות, ללמוד את השיעורים שלנו בהודיה, וכמו שאומר שאולי של אירנה "הסוד שלי הוא שאני עובד מהלב, מקשיב ללב והולך אחרי הלב - והלב רוצה כסף!" - אלו הם חלק מדרכי ההגשמה.
הגשמה עצמית אינה מגיעה מקריאת ספרים רוחניים, או מתנוחת כלב מקשקש בזנב, למרות שזה מצוין לישבן מחוטב :) הפיכת חלום למציאות היא דרך שראשיתה באהבה וממשיכה בנתינה, קבלה, אמון והודיה.
הגשמה נובעת משורש ג.ש.מ - כפי שהגשם יורד משמיים לארץ, מהרוח לחומר, כך הגשמה עצמית היא ביטוי של הרוח שאנו, במציאות החיים שלנו. להלן 5 השלבים להפוך חלום למציאות גשמית...
1. הגשמה עצמית דרך האהבה
כאשר אנו מייחלים לשינוי בחיים, האם אנו באמת מתכוונים לכך? האם אנו באמת נכונים לעשות את ההתאמות הדרושות? לשאת בוויתורים כדי לקבל את מבוקשנו? כשנבקש מקום עבודה חדש, כזה שאנו באמת רוצים בו, כזה שנרגיש בו מסופקים, שלמים עם השכר המוצע לנו, כזה שירגש אותנו לקום בבוקר לקראתו... האם אנו באמת מוכנים לקראתו?..
ומה אם משמעות הדבר היא, שלצורך קבלת העבודה החדשה, ניאלץ לעבור להתגורר בעיר אחרת, עם המשפחה או בלעדיה? לקום 3 שעות מוקדם יותר בכל בוקר? לעבוד 6 ימים בשבוע? ומה יאמרו הקרובים לנו, על הוויתורים והשינויים המשפיעים גם עליהם? האם נהיה מוכנים לעשות את מה שלא הגיוני ו"נכון" גם בעיני אחרים? ומה אם "האחר", הוא האיש שאיתי, האישה שאיתי, הילדים שלנו, האהובים שלנו?
דרך האהבה היא דרך האחד. בכוחה להשכין שלום בין כל הקולות הקיימים אצלנו בבית - גם בזה התחום בקירות, אך בראש ובראשונה, בבית הפנימי, ביננו לבין עצמנו.
"עשה באפס מעשה", כתב לאו טזה והתכוון לדרך הבריאה ליצור את מציאות חיינו. בעוד שיצירה דרך קונפליקט ומאבק פנימי, אינה נתמכת ע"י הבריאה, מובילה האחדות הפנימית להגשמה מתוך הסכמה והרמוניה.
האופן בו נשתמש במפתח האהבה, הוא באמצעות אימון ליצירת אחדות, בין כוחות בכיוונים שונים ועוצמה שונה, הקיימים במרחב שבפנים ובחוץ כאחד.
בכל פעם שנזהה קונפליקט, נבחר לצעוד דרך האהבה ונעשה את הבחירה הבריאה, ע"פ אחד העקרונות של דרך האהבה: "מה שבריא לי - נשאר, ומה שלא בריא לי - משוחרר".
שימו ♥ הבחירה הבריאה, אינה שקולה בהכרח למה שנעים לי, למה שעושה לי טוב, למה שאני רוצה, או למה שאני צריך.
משום שהבריאה עומדת בערך מוחלט עם היקום כולו, עם כל היש ועם כל האין - הבחירה הבריאה לי, בהכרח בריאה ליקום ולאנשים בחיי. לחילופין הבחירה שאינה בריאה לי, בהכרח אינה בריאה ליקום ולאנשים בחיי.
יצירת אחדות ושלום בית דרך האהבה, תאפשר לכל הקולות להישמע, להבין את החוויה הרגשית של כל אחד ואחת מהנוכחים, ליצור בהירות במרחב, לראות... להרפות, ולחשוף את הבחירה הבריאה.
2. הגשמה עצמית דרך הנתינה
הנתינה היא מחזורית ומרמזת על כך שורש המילה - נ.ת.נ. ערך הנתינה יחזור אלינו ללא מאמץ, כאשר היא אותנטית ומגיעה ממקום שלם.
נתינה עוסקת בסיפוק צרכיו של הזולת. באמצעותה אנו זוכים לספק את כל צרכינו הגשמיים והרוחניים כאחד. זאת משום שהזולת הוא המצפן והכלי המדויק ביותר לנתיב ההגשמה שלנו.
"תן מעשר למען תתעשר" - תודעת עושר משורש ע.ש.ר. כלומר, שלם. לעשיר אמיתי לא חסר דבר, לא משום מה שבבעלותו, אלא שהוא שלם עם עצמו ועם מה שיש ומה שאין לו, ומכאן באה הנתינה שלו.
נתינה אמתית היא לא רק מעצמנו, אלא של עצמנו. הכוונה היא להיות מי שאנו באמת, לצעוד את היעוד שלנו ולהרגיש בכל מקום ורגע, כי אנו המתנה.
3. הגשמה עצמית דרך הקבלה
"אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם, אלא בשביל אשתו", טוענת הגמרה וכוונתה כי האנרגיה הנקבית שאנו, היא הבית, המיכל והמקום המחבר ומאחד את הכוחות שבנו (המילה "ברכה" באה משורש ב.ר.ך - מפרק, מחבר). אוקי בסדר... וגם אישתו פשוטו כמשמעו ;)
קבלה עצמית
קבלה עצמית, משמע לקבל את מי שאני כאן ועכשיו, על כל הצדדים והרבדים הקיימים בי ועל כל פניה של מציאות חיי, גם הפחות נעימים. עושים זאת בכל הזדמנות, משום ש "אני" והמציאות כאחד, אינם נשארים קבועים, אלא משתנים מרגע לרגע.
נכון, ישנם מקומות בעצמנו שלעיתים נדרש מסע חיים כדי לקבל אותם, כמו להודות שאני זקוק לעזרה מאחרים בתחומים מסוימים, או להיות בת להורים בעלי צרכים מיוחדים. וישנם כאלה שנכונים לרגע הזה, כמו להחזיק לעצמי מרחב ופשוט לנשום, כשהחוויה אינה נעימה ואני מתקשה לשנות אותה.
קבלה עצמית היא המפתח לשינוי בריא. כל שינוי שמגיע מחוסר קבלה, ישחזר את השיעור בהזדמנות הבאה, למען נלמד את מה שהחמצנו בפעם שעברה. לא בכדי מכונה הקבלה - "סובלנות". אורך רוח ונשימה טובה לנוכח כל חווית מציאות, הם מפתח הכרחי להגשמה עצמית.
קבלה לעצמי
קבלה לעצמי, נשמע כדבר שבשגרה, בעוד שהוא לגמרי אינו מובן מאליו. לרבים מאתנו קיימות אמונות הסותרות את הקבלה לעצמי, גם כאשר זהו המעשה הבריא.
לדוגמא: למרות שסיימתי את הכשרתי לפני שנתיים, עדיין אינני מנוסה במקצוע ולכן אינני מרגישה בנוח לגבות כסף עבור השירותים שלי; לקנות לעצמי או לפנק את עצמי, מרגיש לי פזרנות לשמה; למה שאתה קורא שפע, אני קורא יהירות; לא נתתי לך ולכן לא אוכל לקבל ממך וכד'.
נכון, לא כולם יכולים להרשות לעצמכם חברוּת במועדון יאכטות, אך לרבים מאתנו יש מספיק מזל ליהנות מהמשרד הביתי שלנו. אולי הימים שלכם לא מספיק ארוכים כפי שרציתם, אבל יש לכם זמן לשחק עם הילדים ולבשל ארוחה בריאה. על ידי קבלה והתמקדות בדברים שיש לנו ואנחנו אוהבים, אפשר ליצור עוד ועוד מהם.
הגשמה עצמית דרך קבלה לעצמי, דורשת בדק בית בנוגע לסבלימינלים (מסרים תת-הכרתיים) המונעים מתודעת חוסר. לחקור את שורש האמונות וההתניות המצמצמות את מידת השפע, לו אני ראוי בעיני עצמי והסביבה, ולהרפות ממנו דרך תרגול מדיטציה ותהליכי תראפיה.
זימון וקבלה לעצמי לשם תמיכה בשליחות העיקרית שלי, אפשרית בשני כיוונים: הראשון הוא לדמיין את מה שאני מבקש שישרת את הבריאה. השני הוא לדמיין את התפקיד שהדבר ימלא או יעשה למען הבריאה.
בין קבלה עצמית וקבלה לעצמי, יש קשר הדוק. למעשה מדובר באנרגיה אחת. ברגע שנסכים לקבל את מי שאנו, על כל מה שיש לנו ועל כל מה שאין לנו, על האנשים בחיינו, על מכלול מערכות היחסים שלנו ועל אלה שהיינו רוצים שיהיו אך טרם התממשו, על דימויי הגוף בהם אנו אוחזים, קשת הרגשות שלנו וכד' - נאותת כי אין בנו קונפליקטים וקיימת הרמוניה פנימית. אנרגיה המכוונת כחץ חד ואחד, להגשמה עצמית וקבלת שפע הבריאה.
אסכם במשוואה: אם אדם אהוב נכנס לחייכם ואתם לא מבינים למה זכיתם בו, היזכרו כי המציאות שבחוץ והאנשים סביבכם, הם השיקופים שלכם - ואם הוא הגיע, סימן שלמדתם לאהוב את עצמכם יותר.
4. הגשמה עצמית דרך אמון
אנחנו חווים תחושת מסוגלות עצמית, כאשר אנו רואים את עצמנו שולטים במיומנויות ומגיעים להישגים. הדבר נובע מהאמונה כי אם נלמד ונעבוד קשה בתחום מסוים, סיכויי ההצלחה שלנו גדלים. אמונה זו מגבירה בנו אומץ הלב ומאפשרת להתמיד במסע החיים לנוכח מציאות מאתגרת, כמו גם בעת הצעידה בנתיבי השפע והגשמה.
עם זאת הגענו לחיים האלה כדי לנסות ולהתנסות בעצמיות שלנו בגוף אדם וחווה. משמע שלעולם יהיו עליות וירידות בחיים. זהו טבע הדברים. חשוב להבין שאין מצב עדיף על מצב אחר. שטוב ורע, נתפסים בחוויה המנטאלית רגשית, בהתאם למכלול האמונות שרכשנו.
האמון בחיים ובטבע הדברים, בעיקר כשאנו חווים התנגדות למה שאנו מבקשים, הכרחי כאימון להתפתחות. יום גשום, הכרחי לחיים בדיוק כמו יום בהיר. מכאן שרק ביכולתנו לבחור כיצד לבחון את מציאות חיינו. כאשר אנו משנים את נקודת המבט מאישית לזולתית, נבחין במשבר כהזדמנות בתחפושת לזינוק בעלייה.
הרפו ותנו אמון בבריאה, עשו תמיד כמיטב יכולתכם ובחרו לראות את החיים כהרפתקה. זכרו, אתם היחידים שמחליטים אם נכשלתם או הצלחתם - החליטו בריא!
5. הגשמה עצמית דרך הוד-יה
הודיה המגיעה ממעמקי הלב, מלאה ב- "הוד" וסוללת את דרכנו ל- "יה". הודיה בָאמת ולאמת, והודיה בכל הקיים ולכל הקיים, הן דרכי השפע וההגשמה, משום שהן פותחות את הדלת לעוד ועוד מן ההשפעה הבריאה. "איזהו העשיר? השמח בחלקו!" עשיר אמיתי, הוא מי ששמח ושלם עם מה שיש לו וגם עם מה שאין לו.
כאשר אני מודה על הקיים בחיי, אני מפעיל את המנוע החזק ביקום ומשנה את ההשפעה הסובבת אותי לבריאות. בפועל אני מזמין את היקום (המשפחה, החברים...) לשים לב למה שאני מבקש להיות. הודיה היא הדרך הפשוטה ביותר שלנו, לדייק את הבקשות.
התחילו לחגוג ניצחונות קטנים כגדולים, עם המשפחה, עם חברים, עם שותפים לעבודה, עם עצמכם ועם אלוהים.
אני מאמין בלב שלם, כי קריאת שורות אלו מתוך רצון בהגשמה, היא ביטוי לקריאה גבוהה של הנשמה. צאו לדרך מתוך אמון ביכולתכם, לברוא את העולם בו אתם מבקשים לחיות.
הגשמה עצמית היא נושא מרכזי בסדנת התהוות - שפע והגשמה ו- בקורס המאסטרים. מוזמנים להכנס וליצור קשר לבדיקת התאמה.
אביב שטרית - דרך האהבה
